הימים ימי בין כסה לעשור. עם ישראל עסוקים במצוות החג ומתכוננים לחג סוכות, ומצוות 4 המינים נמצאת בדאגת כולם, איך יהיה השנה הרי אנחנו בשלהי שנת השמיטה ואתרוג דומה לירק וגם חל עליו דין של פרות האילן כדברי הרמב"ם מהלכות שמיטה פרק ד' י"ב י'ג והשנה בקטיפים בשנת השמיטה חל עליהם כל דיני השביעית וקטיף שמבצעים אותו אחרי ראש השנה ישנם מחמירים לעשר את האתרוגים כמו בשנה שמינית כדין ירק.

בכל מקום ומקום מהדרים לקנות פירות נוכרי / ח"ול ויש מקילים באוצר בית דין כידוע דיון ,דעת הרמב"ם כיון שלא הביא את מקור הדין מהתוספתא ופה האחרונים עד אחרוני זמנינו דנים האם לכתחילה אפשר לקנות אוצר בית דין או לא.

זה בשאר פירות, אבל אתרוגים ובמיוחד אתרוגים התימניים שהם הכי מיוחסים והמהדרים לוקחים רק אותם והם גדלים רק בארץ נשאר לנו הברירה היחידה לעשות אוצר בית דין וככה נוהגים כבר כמה שמיטין.

אמנם היבוא של אתרוגים מרוקאים גדל כל שנה שבעתיים אבל אסור לנו לשכוח שכולם מסכימים פה אחד שהאתרוג התימני הוא האתרוג שיש בו את כל סימני הכשרות שמובאים בדברי חז"ל אתרוג שדר משנה לשנה סוכה לה: וברור לכולם שרק אתרוג תימני יכול לדור משנה לשנה וכן יהיה ראוי וערב למאכל ובמיוחד בשנת השמיטה. בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מובא "שהיה ראוי לעודד את הציבור לאכול את האתרוגים לאחר החג" שכיון שכל תקנת אוצר בי"ד לצורך פירות לאכילה.(מפרי הארץ י'ב). וברור שאין הנאת מאכל מאתרוגים אשכנזים לסוגיהם לבד מהאתרוג התימני.

ולכן מי שמהדר באתרוג תימני כל שנה, הכי מהודר שייקח גם השנה אתרוג תימני אפילו שהוא אוצר בי"ד אבל ודאי עדיף מאתרוגים שאין ודאות עליהם אם הם מורכבים.

ניהול וכשרות פירות ע"י אוצר בית דין מתחיל מתחילת השנה, לתת הוראות ברורות למגדלים ובי"ד ממנה את המגדל שיהיה שליח של עם ישראל כי הוא יודע לגדל את העצים ולטפל בהם הכי טוב, וזה כולל כל העבודות חלקם עושים לפני שנת השמיטה ומה שחייב לתחזוק העצים עושים ע"י גוי בתוך השנה עצמה אע"פ שיש מתירים שגם יהודי יעבוד כיון שהוא שליח של בית דין.

ובהם כלול דישון, תמיכה לעצים, הלבנת הגזעים, חרישה מסביב לעצים קשירת הענפים והרחקתם, כמובן יש לשכלל את העובדים הזרים, מחסני הקירור שטיפות אריזה ובכך עם ישראל יוכל לקבל אתרוגים כשרים ומהודרים לקיים בהם מצות "ולקחתם לכם".

כשרויות הבדצי"ם לוקחים את כל ההוצאות השקלול כולל. ובכך מחלקים אותו לפי כמות האתרוגים עם מחירים ברורים וכתובים מראש. כמובן שאי אפשר לתת לכל האתרוגים מחיר שווה לכן ישנו צוות של ממיינים שמחלקים את האתרוגים לפי רמת המיון שלהם כשר / מהודר / מהודר א' / מיוחד. ישנם בדצ"ים שמחלקים את זה מראש לפי מחירים ולא לפי שמות וישנם לפי שמות. ובנוסף בשנת השמיטה מוסיפים את המחירים וכל רמה או מחיר יקבע לפי מה שרשום ,אין להוסיף על המחיר הקיים שלא יהיה סחורה בפירות שביעית.

ופה המקום לציין ,על כל אחד מוטל האחריות כמה שפחות לעודד קניית אתרוגים מהעברת ידים למיניהם שלא תמיד מצליחים לעמוד על כך שלא יהיה מסחר בפירות שביעית, לכן העדיפות היא להגיע למגדלים ושם המבחר גדול וגם שם נמצאים ממש האתרוגים הנקיים והמשובחים.

אתמול הלכתי לפרדס של ש. מחפוד במושב פדויים וממש מרגישים את הזהירות בקדושת שביעית ומסחר בפירות. ומי שאינו מצליח להגיע למגדלים ישנם גם חלוקות ושם נותנים אפשרות לכל אחד מעם ישראל שמעונין ברמת כשרות מינימלית שהמחיר יהיה מתאים לכל אחד וגם הציבור שכן מהדר לאתרוג מהודר ומיוחד יוכל לקנות אתרוג אחד ומיוחד במקום לקנות כמה אתרוגים בתקוה שמתוכם יצא לו אחד יפה.

עדיין יש לעיין מבחינה הלכתית על אחריות ודקדוק ההלכה של מגדל האתרוגים . כיון שהיום יש כל כך הרבה ארגונים שעוזרים ומחזקים את שומרי שנת השמיטה.

אפילו הגדילו לעשות ומכרו את הקרקעות ככה שכל מגדל יש לו אפשרות לא לעשות כלום בשנת השמיטה! ממש כדברי הכתוב ושבתה הארץ שבת לה' ובהגיע חודש אלול הולכים אברכים/אנשים לקטוף אתרוגים מההפקר וכך מקימים בהידור את שנת השמיטה וישנם מגדלים שחוששים שיגרם נזק מקטיף לא מקצועי לכן רק הפועל הגוי קוטף ומשלמים לו על קטיף האתרוג.

אנשי חו"ל – קהילות שונות בארצות בחוץ לארץ כל שנה נעזרים באתרוגים של ארץ ישראל .השנה שנת השמיטה האם מותר להוציא אתרוג עם קדושת שביעית לחוץ לארץ הרי התורה אמרה… רבו האוסרים ומצד שני קהילות בחוץ לארץ רוצים להמשיך את מסורת של לקיחת אתרוגים תמנים שהם המהודרים ביותר. גם על זה נחלקו פוסקי זמנינו האם לצורך מצוה הדבר נחשב כדיעבד ויש להתיר להם. חשוב לציין שאם אכן הם יכולים להשיג אתרוגים תימנים ממקומות אחרים ודאי שהדבר עדיף.